הכדורים הקריספיים האלו נקראים ביצי שליו (העוף) בגלל שהם מזכירים אותם בגודלם, בתאילנד הכדורים האלו נמכרים כחטיף רחוב, ומהווים נשנוש קל בין הארוחות.
הבטטה התאילנדית מעט שונה בצבעה ובמרקמה מזו שיש בארץ, עם זאת השונות לא פוגמת יותר מדי בתוצר הסופי והא פריך מבחוץ ומושי מבפנים (תכף נבין למה). למרות שמודובר במתכון לא מסובך בכלל, יש כאן עדיין כמה טעויות נפוצות שיכולות לקרות לנו שיפגמו מאוד בתוצר הסופי. את כולן אפרט בהמשך.
כוכבת המתכון כאן היא הבטטה כמובן, אפשר לבשל אותה במגוון שיטות בכדי לקבל מחית בטטה (אידוי, בישול במים או אפיה) למתכון הזה אני ממליץ על אפיה כדי להפחית את כמות המים בבצק הסופי.
קמח טפיוקה הוא העמילן המרכזי שלנו כאן- ניתן להשיגו היום כמעט בכל הסופרים (בד"כ באזורי הבריאות או נטולי הגלוטן) אני לא ממליץ להחליף בקמח אחר אם אתם רוצים את המרקם הגמיש שיוצר קמח הטפיוקה.
אם החלפתם- אז תקבלו מרקם שונה אבל התוצאה תהיה עדיין טעימה. הקמח הקרוב ביותר שהוא נפוץ מאוד בארץ יהיה קמח תפוח אדמה.
את המנה הזו מגישים בתאילנד ללא אבקת סוכר, מטעמי שיווק המנה לילדים הוספתי מעט אבקת סוכר והם מאוד אהבו.
מצרכים
300 גרם בטטיה מבושלת מעוכה למחית -בטמפרטורת החדר
150 גרם קמח/עמילן טפיוקה
30 גרם קמח לבן
4 כפות סוכר
1/2 כפית מלח
1 כפית אבקת אפיה
מעט מים
שמן לטיגון
טעויות אפשריות
טיגון בשמן חם מדי - הכדורים ישחימו/ישרפו מבחוץ ולא יתבשלו מבפנים ונרגיש טעם עמילני.
שמן קר מדי- הכדורים יספגו המון שמן ולא יהיו קריספיים
יותר מדי מיים בתערובת הבצק - כדורים לא קריספיים ולא אחידים בצורה
לישה של הבצק - המרקם הפנימי המתקבל יהיה קשיח ולא נעים
הכנה
בקערה שמים את כל החומרים ומאחדים לבצק בעזרת כף עץ/היד, מוסיפים ממש מעט מים (כל פעם כמה טיפות) רק עד שתקבלו כדור בצק אחיד.
אל תלושו את הבצק!
מחלקים לכדורים בגודל דובדבן (או קצת יותר גדולים) ומטגנים בשמן עמוק ב 150 מעלות
במהלך הטיגול יש להניע את הכדורים כל הזמן כדי שיבשלו מכל הצדדים באופן שווה.
כאשר הם זהובים מוציאים לרשת/נייר סופג
מגישים חם!
בתאבון